אני עדיין מחפשת את המילים לתאר את החוויה העוצמתית הזאת,
של לראות כל כך הרבה נשים ביחד
להסתכל להן בעיניים
ולראות את כל הצבעים והסגנונות
לחוש את הכאב, החושניות והעצמה שלהן
למצוא את הדומה והשונה
לשמוע, להריח, לנשום, לחבק, לשתף
איך אפשר את התחושה הזו לתאר?
שאת נמצאת בפלנטה אחרת
ובכל זאת כאן בישראל
כולנו היינו שם
תינוקות, ילדות, נערות, צעירות, אחיות, חברות, אמהות, סבתות
מה לא עשינו שם?
חווינו את כל צורות השחרור האפשריות
שרנו, רקדנו, בכינו, צחקנו, התרגשנו, שיתפנו, התפשטנו.....
והוכתרנו למלכות
ועל כך אני רוצה להודות
לכל היוזמות, המפיקות,המנחות, הכוהנות,הזמרות וההלפריות
תודה, תודה, תודה
ותודה אחת נוספת לבורא עולם ולאמא אדמה
על כך שאני
אשה