"זה נראה כמו שבוע חמישי" אומר האיש בלבן
היא מסתכלת במסך השחור הקטן
כן רוצה? כן ציפתה? עוד לא בטוחה...
אבל הכתם במסך מזכיר בצורתו ממש בובה קטנה!
יש לו דופק, יש לו לב כמו אומר: "אני כאן! זאת עובדה!
בחוץ החיים ממשיכים כרגיל, אך לא אצלה,
יש לה סוד – רק היא יודעת עכשיו.
מנסה להרגיש, הבטן עוד שטוחה, אבל,
על המסך השחור רואים בובה קטנה...
"בוקר טוב", "מה נשמע?" אומרים לה בעבודה,
עם זו שבהריון מתקדם, כבר מדברים על הלידה...
אם רק היו יודעים... היא חושבת, מחייכת לעצמה
אבל אף אחד עוד לא יודע, זה פרטי לגמרי, זה אישי שלה.
בחילה, סחרחורת, חולשה... לא חשבה שיגיע מהר כל כך
אבל בינתיים, על המסך השחור רואים בובה קטנה
היא עומדת בתור, אנשים צועקים, עצבניים, כועסים
אבל הוא לא יודע, הוא לא מרגיש כלום, כל כך מוגן, שם בפנים
מחלון הראווה נשקפים אליה עריסה ועגלה
והאימהות שביניהן מתלוננות: גזים, שיניים, חוסר שינה...
זה כל כך גדול עליה עכשיו, אבל, בינתיים,
על המסך השחור רואים בובה קטנה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה